לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772

בקשת מעצר

בקשת מעצר, כשמה כן היא, מבקשת לעצור אדם בגין חשד לעבירה. מעצר, בניגוד למאסר, הוא מצב שבו נשללת חירותו של אדם טרם הורשע בדין. זו הסיבה לכך מדוע בקשת מעצר אינה יכולה להיות מוגשת בכל מצב ונדרש היתר בחוק להגישה.

בשל הפגיעה בחירות ובחופש התנועה שגורם מעצר, יש לשקול חלופת מעצר. חלופת מעצר היא כל אלטרנטיבה אחרת מלבד מעצר בבית סוהר, אשר תפגע פחות בחירותו של האדם כדוגמת שחרור בערבות או מעצר בית. ישנם מקרים בהם לא קיימת חלופת מעצר שתשרת את מטרת המעצר ועל כן כאשר מוגשת בקשת מעצר, היא מתקבלת.

העדר חלופת מעצר הוא מצב שבו עלול להיגרם נזק אם האדם לא יהיה במעצר למשל, יש חשד כי האדם בגינו הוגשה בקשת מעצר, מהווה סכנה לשלום הציבור או שיש חשש כי אם אותו אדם לא יהיה נתון במעצר, הוא יפעל לשיבוש הליכי משפט.

ניתן להגיש בקשת מעצר טרם הוגש כתב אישום כנגד אדם וכמו כן, ניתן להגיש בקשת מעצר לאחר שהוגש כתב אישום. יש שוני בין בקשת מעצר אחת לשנייה היות שכאשר טרם הוגש כתב אישום כנגד אדם, ניתן לעצור אותו לזמן מוגבל ביותר ומעצר זה קרוי מעצר ימים. משהוגש כתב אישום, ראשית הפרקליטות להגיש בקשת מעצר אשר מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום הדיון בעניינו. מעצר זה קרוי מעצר עד תום הליכים.

בקשת מעצר טרם הגשת כתב אישום

כאשר אדם חשוד בביצוע עבירה, ניתן להגיש בקשת מעצר כנגדו לתקופת זמן מוגבלת. מעצר זה נקרא מעצר ימים ומכאן אנו למדים כי המעצר הוא אכן למספר ימים, עד 30. יובהר כי ההגבלה מתייחסת למעצר רצוף של החשוד כלומר, כאשר חשוד משוחרר ונעצר שוב, לא נספרים ימי המעצר הקודם במסגרת חישוב תקופת המעצר החדשה.

מאפיין זה של מעצר ימים נועד מחד לא לפגוע יתר על המידה בחירותו של אדם שטרם הוגש נגדו כתב אישום ומאידך, מאפשר להחזיק את החשוד במעצר לתקופות מסוימות על מנת שיהיה ניתן לחקור אותו על מעורבותו בעבירה.

כאמור, מעצר ימים מוגבל לתקופה של 30 יום בכל פעם כאשר הספירה מתייחסת לימי מעצר רצופים. עם זאת, חשוב לדעת כי ניתן להגיש בקשת מעצר להארכת תקופה זו ב-15 ימים נוספים. בקשה זו תוגש באישורו של היועץ המשפטי לממשלה. הסיבה לכך היא שמדובר בפגיעה חמורה יותר בחירותו של חשוד אשר טרם הוגש נגדו כתב אישום ועל כן יש צורך באישור הבקשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

בקשת מעצר לאחר הגשת כתב אישום

חשוד אשר הוגש נגדו כתב אישום הוא עתה בגדר נאשם. מיד לאחר הגשת כתב אישום, ניתן להגיש בקשת מעצר נגד הנאשם עד תום ההליכים. משמעות הדבר היא שהנאשם יהיה במעצר עד תום ההליכים נגדו, קרי עד כי בית המשפט ייתן פסק דין בעניינו.

בקשת מעצר זו, עד לתום הליכים הנה צעד קיצוני אשר אינו דומה לבקשת מעצר ימים. כאן מדובר בתקופת זמן ארוכה אשר פוגעת בצורה חמורה ביותר בחירותו של אדם שטרם הורשע בדין. מהי מטרתו של מעצר עד תום הליכים? לדאוג לניהול תקין של המשפט. במה דברים אמורים? בקשת מעצר למעצר עד תום הליכים תוגש כאשר ישנה סכנה שהנאשם ישבש את ההליכים ויפגע בתקינות ההליך הפלילי.

החוק קבע תנאים אשר רק בהתקיימם ניתן להגיש בקשת מעצר עד תום הליכים:

1. ראיות לכאורה – התביעה צריכה להראות לבית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה אשר מעידות על אשמתו של הנאשם.

2. עילת מעצר – יש יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי משפט מצד הנאשם, חשש לפגיעה בשלום הציבור או שמתקיימת חזקת המסוכנות. חזקה זו קמה כאשר מדובר בעבירות חמורות מאוד כמו עבירות רצח וסמים.

3. העדר חלופת מעצר – לא קיימת חלופה למעצר עד תום הליכים שכן כל חלופה אחרת לא תשיג את מטרת המעצר והיא למנוע מן הנאשם לבצע את עילת המעצר כפי שפורט לעיל.

בקשת מעצר – ההבדלים

ראינו כי קיימות שתי בקשות מעצר השונות זו מזו. בקשת מעצר לחשוד ובקשת מעצר לנאשם. המטרה של כל בקשת מעצר היא אחרת. מעצר ימים, מטרתו לחקור את החשוד על מעורבותו בביצוע עבירה ואילו מעצר עד תום הליכים נועד לשמור על תקינותו של ההליך הפלילי.

ישנם עוד שני הבדלים משמעותיים בין שתי בקשות מעצר אלו. ההבדל הראשון הוא הבדל ראייתי. לשם הגשת בקשת מעצר למעצר ימים, די בחשד סביר כי החשוד ביצע את העבירה אך לשם מעצר עד תום הליכים נדרשות ראיות לכאורה.

הבדל נוסף הוא חובת מינוי סנגור. בקשת מעצר עד תום הליכים דורשת כי הנאשם יהיה מיוצג ואם הוא אינו מיוצג ישנה חובה למנות לו סנגור. במקרה של מעצר ימים, לא קיימת כל חובה שכזו.

לסיכום, בקשת מעצר יכולה להיות מוגשת טרם וגש כתב אישום וכמובן לאחר שהוגש כתב אישום. מאפייניה של כל בקשת מעצר פורטו בהרחבה במאמר זה וכן ההבדלים הקיימים בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים.

עו"ד אמיר מורשתי – סנגור פלילי, בעל ניסיון רב בייצוג נחקרים, חשודים ונאשמים בפלילים, בין היתר: עבירות סמים,  אלימות, עבירות צווארון לבן, עבירות מס, מרמה, הונאה ועוד.

 

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אמיר מורשתי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:משאית.



*האמור במאמרי אתר אלימות במשפחה לא תחליף לייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו במידע משפטי קביל ועדכני. יש להבין כי מידע משפטי מתיישן ו/או מתחדש, והגולש צריך לקחת זאת בחשבון. לאור האמור, הרי שכל שימוש באמור לעיל ו/או באתר אלימות במשפחה הוא באחריות המשתמש בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אמיר מורשתי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:מפתח.




פרטי יצירת קשר:

משרד עורכי דין – אמיר מורשתי
רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה 2
תל אביב 677786

טלפון: 077-9974772

 

 


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772


מידע חשוב נוסף