לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772

גישת בתי המשפט בישראל לתביעות רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא עוולה נזיקית, אשר גורמת לנזקים פיזיים ונפשיים לנפגעים. בתי המשפט דנים בתביעות רשלנות רפואית המוגשות על ידי הנפגעים, מתחומים שונים, לרבות, רשלנות רפואית בהריון ולידה, בניתוחים, בטיפולי שיניים ועוד.

בחלק ניכר מן התיקים, מדובר בנזקים חמורים מאוד, אשר פוגעים באופן מהותי ביותר באיכות חייהם של התובעים, הן מן הפן הכלכלי של אובדן כושר עבודה והן מהפן החברתי של קשרים אישיים.

גישת בתי המשפט לעניין תביעות רשלנות רפואית, מאזנת בין הצורך להרתיע את הרופאים ממתן טיפול רשלני ושמירה על סטנדרט טיפול גבוה, לבין הצורך שלא להגיע להרתעת יתר, כזו שתוביל לכך כי הרופאים יהיו טרודים בכל עת, מפני תביעות.

משמעותו של דבר, הלכה למעשה הוא כי בתי המשפט אינם רואים בכל טעות בשיקול הדעת, אף גרמה לנזק, כרשלנות רפואית. התנהגותו של הרופא המטפל נבחנת בעין הרופא הסביר ורק כאשר חרגה באופן ברור ממתחם הסבירות, תוטל אחריות נזיקית על הרופא.

כאשר קובע בית המשפט כי הייתה רשלנות רפואית, מפצה הוא את התובע ביד רחבה, הן על נזקים ממוניים והן על נזקים שאינם ממוניים.

מהי למעשה רשלנות רפואית?

מקצוע הרפואה הוא אחד מן החשובים ביותר בחברה שלנו ולכן, מוטלת על הרופאים חובת זהירות ברורה לדאוג למטופליהם.

כל טעות בשיקול דעתו של הרופא, בין אם מדובר בבדיקה, באבחון או בכל דבר אחר, עלולה לגרום לנזק למטופל ואף לנזק חמור.

עם זאת, חשוב מאוד להבין כי בית המשפט לא מטיל אחריות בגין רשלנות רפואית, בכל מקרה של טעות בטיפול מצד הרופא, אף אם זו גרמה לנזק. קיומה של עוולת הרשלנות הרפואית תלוי בשלושה גורמים:

1. הפרת חובה הזהירות : אין די בכך כי טעה רופא בצורת הטיפול, על מנת לטעון כי מדובר ברשלנות רפואית. הטעות חייבת לחרוג ממתחם הסבירות, כך שמדובר בהפרה של חובת הזהירות כלפי המטופל.

ישנן טעויות סבירות אשר מתקבל על הדעת כי יתרחשו במסגרת טיפול או הליך רפואי והן אינן נחשבות כפרת חובת הזהירות וחריגה מסטנדרט הטיפול הנאות. לעומת זאת, ישנן התנהגויות אשר עומדות בניגוד לנהלי עבודה מקובלים ולרמת טיפול סבירה. אלו נחשבות כהפרת חובת הזהירות ובגינן תוטל אחריות נזיקית, היה ומתקיימים שאר רכיבי העוולה.

2. ההפרה גרמה לנזק : תנאי נוסף לקיומה של רשלנות רפואית הוא כי ההתנהגות, גרמה לנזק למטופל. במידה והנזק הוא זמני ומזערי, אין טעם כלכלי בהגשת תביעה ומרבית התיקים של רשלנות רפואית, עניינם בנזקים פיזיים חמורים מאוד.

3. קשר סיבתי בין התנהגות לנזק : על התובע להוכיח קשר בין ההתנהגות של המטפל לבין הנזק שנגרם לו. לא פעם, דוחה בית המשפט תביעה בגין רשלנות רפואית, מן הטעם כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי והנזק נשוא התביעה, יכול היה להיגרם מנסיבות אחרות, למשל, כתוצאה מתאונה שעבר התובע או מבעיות רפואיות אחרות.

פיצויים לתובעים

בבואו של בית המשפט לפסוק בתביעת רשלנות רפואית, יבחן את קיומם או העדרם של התנאים לעוולה, כפי שפורטו לעיל. היה וסבר בית המשפט, על בסיס חוות הדעת הרפואיות שהוגשו לו, כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית, יפסוק לטובת התובע, פיצוי כספי, על פי שיקול דעתו ובהתאם, כמובן לדרישת התובע, בכתב התביעה.

הפיצוי הכספי מתייחס הן לנזק המיוחד והן לנזק הכללי.

הנזק המיוחד הוא כל נזק שנגרם לתובע, מקרות האירוע הרשלני ועד למועד הגשת התביעה. מדובר בין השאר בהוצאות הרפואיות שנאלץ התובע להוציא, עקב הפגיעה.

הנזק הכללי הוא פני עתיד וכולל את כל הנזקים העתידיים של התובע, בשל רשלנות הנתבע. למשל, אובדן כושר השתכרות, פנסיה, הוצאות רפואיות ועוד.

למענה אישי ומקצועי כנסו לפורום רשלנות רפואית >>

מינוי מומחה מטעם בית המשפט

הראייה המרכזית בתביעות רשלנות רפואית, שעל בסיסה, מגיע בית המשפט להכרעה, היא חוות הדעת הרפואית. במרבית התיקים, מוגשת חוות דעת אחת מטעם התובע ואחת מטעם הנתבע.

המומחים הרפואיים אשר כותבים את חוות הדעת, מוזמנים להעיד ונחקרים בפני השופט על חוות הדעת שכתבו. השופט, גם הוא, מפנה לעיתים שאלות אל המומחים הרפואיים, כאשר המטרה היא כמובן להבין האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית או אם לאו.

אולם, מטבע הדברים, נתקל בית המשפט בקושי גדול, כאשר הוא נאלץ להכריע בין שתי חוות הדעת, של התובע מזו ושל הנתבע מזו. על כן, רשאי בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר יכתוב חוות דעת וזו תכריע את הכף לכאן או לכאן.

בתי המשפט דנים רבות בתביעות רשלנות רפואית. בבואם להחליט אם לקבל את התביעה או לדחותה, יבחנו את חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים ויתרשמו, האם קוימו כל מרכיבי העוולה, או אם לאו. בתי המשפט נוהגים לאזן, בפסיקתם, בין הצורך החשוב להרתיע רופאים ממתן טיפול רפואי לקוי, לבין הצורך להימנע מהרתעת יתר, אשר תמנע מן הרופאים להפעיל שיקול דעת מקצועי, מחשש לתביעות.

לסיכום, עורכי דין בישראל עוסקים בתחום רשלנות רפואית ויש לא מעט. על כן לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם עורך דין איכותי ומקצועי המומחה בתחום רשלנות רפואית.

עו"ד אמיר מורשתי – סנגור פלילי, בעל ניסיון רב בייצוג נחקרים, חשודים ונאשמים בפלילים, בין היתר: עבירות סמים,  אלימות, עבירות צווארון לבן, עבירות מס, מרמה, הונאה ועוד.

 

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אמיר מורשתי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:דגל.



*האמור במאמרי אתר אלימות במשפחה לא תחליף לייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו במידע משפטי קביל ועדכני. יש להבין כי מידע משפטי מתיישן ו/או מתחדש, והגולש צריך לקחת זאת בחשבון. לאור האמור, הרי שכל שימוש באמור לעיל ו/או באתר אלימות במשפחה הוא באחריות המשתמש בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אמיר מורשתי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:לב.




פרטי יצירת קשר:

משרד עורכי דין – אמיר מורשתי
רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה 2
תל אביב 677786

טלפון: 077-9974772

 

 


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772


מידע חשוב נוסף