Lawplili_MainPic אלימות במשפחה
Lawplili_MainPic אלימות במשפחה
פנייה לייעוץ אישי



    פרטי יצירת קשר:

    דרך אבא הילל סילבר 12,

    מגדל ששון חוגי,

    מתחם הבורסה רמת גן

    טלפון: 077-8041822

    מדיניות הפרטיות

    הצהרת נגישות

    מידע חשוב נוסף

    התמודדות עם אלימות במשפחה בזמן מלחמה (מדריך משפטי)

    אלימות במשפחה, היא כל סוג של אלימות, המערבת בני משפחה, בעבר או בהווה. האלימות יכולה להיות מופנית כלפי בן הזוג, הילדים, ובין האחים.

    מחקרים רבים בעולם, מראים כי בזמן מלחמה ולאחריה, אלימות במשפחה (ובפרט כנגד נשים וילדים), גדלה. לצד עליה זו, דווקא הפניה לעזרה ולסיוע, לפחות בשלבים הראשונים של המלחמה, יורדת.

    תוכן עניינים

    מדוע בזמן מלחמה ישנה עלייה בהיקפי האלימות במשפחה?

    בזמן מלחמה, יש מגוון של גורמי סיכון, אשר מגבירים ומסלימים את היקפי האלימות במשפחה, מעבר להיקפם בזמני שגרה. בין גורמים אלו ניתן למנות:

    1. עלייה ברמת הלחץ הכללית.
    2. שהות אינטנסיבית עם בן המשפחה האלים בבית.
    3. אובדן של קרובים.
    4. היעדר מסגרות לילדים.
    5. מצוקה נפשית גוברת.
    6. אי-יציבות כלכלית, המתבטאת בשיעורי אבטלה גבוהים ואובן הכנסות.
    7. עליה בשימוש באלכוהול וסמים, הידועים כגורמי סיכון לאלימות, ועוד.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      גברים לוחמים נוטים להיות יותר אלימים בזמן מלחמה

      לגברים שחשופים באופן ישיר ללחימה, כמו חיילים שנמצאים בתפקידים מבצעיים וקרביים, הסיכוי להפוך לאלימים נגד משפחתם בזמן מלחמה – גבוה אף יותר.

      גברים אלו, נוהגים בברוטליות בשדה הקרב אל מול האויב במהלך הלחימה השוטפת, ואלימות זו עלולה לחלחל גם לבית ולמשפחה. מעבר לכך, גברים, גם בשגרה, נוטים פחות לפנות לעזרה מקצועית כאשר הם חווים קושי נפשי -רגשי.

      בתקופת לחימה, כאשר הסטרס גובר, או צץ לפתע אצל גברים בעלי פוסט – טראומה – הם יטו שלא לפנות לעזרה, ולהוציא תחושות אלימות אלו בקרב משפחתם.

      כיצד ניתן להתמודד עם אלימות במשפחה?

      על מנת להתמודד עם אלימות במשפחה, יש מספר פעולות שניתן לעשות, ובהן:

      1. להגיש תלונה במשטרה.
      2. להתקשר למוקד הטלפוני של משרד הרווחה, במספר 118.
      3. לפנות למחלקות הסוציאליות בעיר בה מתגוררת המשפחה.

      מעבר לכך, ישנם שני חוקים עיקריים שתפקידם לתת מענה לבעיית האלימות במשפחה, במסגרתם ניתן להוציא צווים, המגנים על בן המשפחה.

      הפרתם של צווים אלו היא עבירה פלילית, שבכוחה להוביל להגשת כתב אישום כנגד מפר הצו, ואף למעצרו.

      את הבקשות לשני צווים אלו, יכולים להגיש הן בן המשפחה המותקף, והן קרוב משפחה אחר, תובע משטרתי, והיועץ המשפטי לממשלה (או נציג מטעמו).

      את הבקשות לצווים, ניתן להגיש לבית משפט השלום (או בית המשפט לענייני משפחה), בעיר בה מתגורר מבקש הצו.

      את צווי ההגנה בית המשפט רשאי להעניק במעמד צד אחד, ובתוך 7 ימים מיום מתן הצו, לקיים דיון במעמד שני הצדדים.

      החוק למניעת אלימות במשפחה

      תפקידו של החוק למניעת אלימות במשפחה, הוא להעניק מענה מידי למקרים בהם מתרחשת תקיפה פיזית של בן המשפחה.

      לכן, ניתן להעניק את הצו כאשר הוכחה פגיעה פיזית ממשית, ושהיא התרחשה בסמוך להגשת הבקשה (שעות או ימים בודדים).

      את הצו ניתן להעניק, גם כאשר מדובר בהתעללות נפשית מתמשכת, או כאשר ההתנהגות של בן המשפחה נגדו מבוקש הצו, אינה מאפשרת לבן משפחתו לנהל באופן סביר ותקין את חייו.

      ומעבר לכך, גם כאשר יש בסיס סביר להניח שההתנהגות של בן המשפחה האלים, מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו.

      הצו יכול לכולל הוראות והגבלות שונות, למשל:

      1. הטלת איסור על בן המשפחה האלים ליצור קשר עם בן המשפחה שביקש את הצו, בכל דרך.
      2. להימצא במרחק מסוים מדירת המגורים, ממקום העבודה או ממקום הלימודים של בן המשפחה המותקף, או מכל מקום אחר שהוא נמצא בו באופן קבוע.
      3. החרמת כלי נשק, ככל שבן המשפחה האלים נושא.
      4. הפקדת ערובה שתפקידה להבטיח את מילוי הצו (ובמקרה של הפרה – יחולט הכסף שהופקד).
      5. התחייבות לקבל טיפול, ועוד.

      תוקפו של צו ההגנה הוא לשלושה חודשים, ולשיקול דעתו של בית המשפט, ניתן להארכו בשלושה חודשים נוספים.

      זאת, מתוך מחשבה כי במהלך חצי שנה, ימצא פתרון קבע כנגד בן המשפחה האלים. עם זאת, במקרים חריגים, ניתן להאריך את הצו לתקופה של שנה, ולאחר מכן לתקופה של שנה נוספת (קרי, עד שנתיים).

      החוק למניעת הטרדה מאיימת

      תפקידו של החוק למניעת הטרדה מאיימת, לסייע במקרים בהם לא הייתה אלימות פיזית-ממשית, אלא כאשר ישנה אלימות שבאה לידי ביטוי בהתנהגות מאיימת של התוקף, שיכולה להיות במגוון דרכים. למשל:

      1. בילוש, התחקות או מארב אחר בן המשפה המאוים, או פגיעה בפרטיותו בדרך אחרת.
      2. איומים שהגיעו מבן המשפחה המטריד.
      3. יצירת קשר לא רצוי עם בן המשפחה המאוים, בכל דרך שהיא.
      4. פגיעה ברכוש או בשם הטוב של בן המשפחה המאוים.

      במסגרת צו זה, בית המשפט רשאי להטיל סנקציות והגבלות שונות על בן המשפחה המטריד, שדומות ברובן להגבלות במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה.

      למשל: הרחקה של בן המשפחה המאיים מסביבתו של המאוים, אי-יצירת קשר עמו, איסור לשאת נשק, ועוד.

      תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת, הוא עד חצי שנה, עם אפשרות להאריכו בחצי שנה נוספת. בנסיבות מיוחדות, ניתן להאריך את הצו עד שנתיים.

      סיום

      תופעת האלימות במשפחה, היא תופעה קשה וכאובה ביותר בחברה הישראלית, גם בימי שגרה, ובימי מלחמה ביתר שאת.

      חשוב לדעת, שניתן לפנות למספר גורמים מקצועיים ומטפלים, בכדי לקבל מענה במקרה של אלימות במשפחה.

      מעבר לכך, ניתן להגיש לבית המשפט בקשות לצווי הגנה, הן לפי חוק מניעת אלימות במשפחה והן לפי חוק הטרדה מאיימת.

      תפקידם של צווים אלו, הוא לתת מענה ראשוני לטובת הרחקת את בן המשפחה התוקף, והטלות הגבלות נוספות עליו, שימנעו ממנו ליצור קשר עם בן משפחתו ולאיים עליו בכל דרך.

      *אתר אלימות במשפחה – LawPlili מכיל מאמרים משפטיים וניתוחים משפטיים אך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. יובהר כי העושה שימוש באמור באתר עושה כן באחריותו האישית.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8041822 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף