בוגרים במשפחות שחוו אלימות במשפחה – ההתמודדות

התמודדות של בוגרים במשפחות שחוו אלימות במשפחה – רקע

אלימות במשפחה היא תופעה מוכרת. חדשות לבקרים אנו שומעים בחדשות על בעל שהכה את אשתו או על הורים שמבצעים התעללות בילדים.

ילדים אלו יגדלו ויצטרכו להתמודד מבחינה פסיכולוגית והתנהגותית עם האלימות שחוו בהיותם קטנים. בין אם אחד מהוריהם הפעיל אלימות כלפיהם ובין אם הם גדלו במשפחה שבה האב הכה את האם, האירועים של אלימות במשפחה השאירו את חותמם עליהם.

יש לציין גם, כי אלימות במשפחה אינה מוגבלת למכות פיזיות אלא משמעה גם התעללות נפשית ומילולית. מאמר זה מוקדש לסוגיה האם וכיצד הבוגרים מתמודדים עם האלימות שחוו בילדותם.

בוגרים במשפחות שחוו אלימות במשפחה – הנזקים

נזקים לבוגרים שהתעללו בהם:

• לעיתים קרובות, ילדים אשר הוריהם התעללו בהם הופכים להורים שמתעללים בילדיהם בעצמם. דבר זה יכול להיות מפני שההתעללות והאלימות כלפיהם הטביעה את עצמה בהם ויכול להיות מפני שהם לא מכירים מודל הורי אחר.
• הצלקות הרגשיות עלולות להוביל לכך שהבוגרים לא יוכלו לנהל את חייהם ולהוביל אותם למסלולים של זנות, סחר בסמים וכיוצא בזה.
• הם עלולים לחוות קושי בפיתוח מערכות יחסים אינטימיות.
  נזקים לילדים שהיו עדים לאלימות במשפחה בין האב לאם:
• ילדים כאלה עלולים לקבל מושג שגוי לגבי יחסים בין גברים לנשים. הם עלולים לחשוב שאלימות במשפחה היא דבר מקובל שקיים בכל המשפחות ולכן ינסו לחזור על דפוס זה בחייהם הבוגרים. גבר שראה אלימות בילדותו עלול להכות את בת זוגו ואישה שראתה אלימות בילדותה עלולה להסכים לקבל מכות מבן זוגה.
• בגלל שהם לא ראו יחסים נורמליים בין גברים לנשים, ילדים אשר אלימות במשפחה התרחשה בביתם, עלולים לא לדעת כיצד יש לבנות ולקיים מערכת יחסים עם בני המין השני. זאת אף אם הם לא במערכת יחסים אלימה.
• בוגרים שבילדותם ראו אלימות בין הוריהם עלולים לא לפתח אמפתיה ורגישות לתחושות הזולת.
• תחושת האמון שלהם בבני אדם עלולה להיפגע או כלל לא להתפתח. דבר זה יפגום בקשריהם עם אחרים.

התמודדות של בוגרים במשפחות שחוו אלימות במשפחה – הטיפול (הפסיכולוגי)

בוגרים שחוו אלימות כלפי ילדים במשפחה בילדותם צריכים להתמודד עם הנזקים שתוארו קודם. על מנת להקטין את הנזקים, הם צריכים לקבל טיפול פסיכולוגי.

הערה מקדימה: סוגי הטיפול המתוארים להלן יכולים להתאים לבוגרים שהיו קורבנות להתעללות מצד הוריהם או לבוגרים שהיו עדים למקרים של אלימות במשפחה. זאת בשל הדמיון בחוויות. אך יש דברים שיתאימו לכאלה ולא לאחרים.

החוויות של הבוגרים בילדותם הינם חוויות של טראומה. בשל כך, הטיפול בהם ייעשה באמצעים שבהם מטפלים באנשים שחוו טראומות כמו הלם קרב או תאונות קשות.

בין הנזקים של ילדים אלו ניתן למצוא גם רגישות לגורמים סביבתיים שקשורים להתעללות. לכן הטיפול יכול להיות על ידי הפחתת הרגישות לגורמים אלה, למשל על ידי חשיפה הדרגתית אליהם. הטיפול בהתנהגות האלימה צריך להתמקד בכך שיבינו שאלימות היא לא הדרך הטובה והיעילה. בעזרת אלימות הם לא ישיגו את מה שרוצים והאלימות רק תפגע במשפחה.

אם דבר זה לא מצליח מהבחינה הפסיכולוגית והנפשית, יש לעבוד על כך שהם לא יוציא לפועל את דחפיהם ולא יפעילו אלימות כלפי משפחתם.

דבר זה יכול להיות, בין השאר, באמצעות הקניית מיומנויות שונות להתמודדות עם לחצים (אשר לפני הטיפול גרמו להפעלת אלימות כלפי בני המשפחה). כמו כן, הטיפול יכול לנסות ולזהות את האמונות השגויות, התגובות הנרכשות או הרגשות המעוותים אשר האירועים של אלימות במשפחה יצרו (חלקם כמנגנוני הגנה). אחרי הזיהוי יש לשייך את התגובות או הרגשות הללו לאירועים והמטופל צריך להבין שמדובר בדפוסים נרכשים שעלולים להפריע לחייו הבוגרים.

התמודדות של בוגרים במשפחות שחוו אלימות במשפחה – הערה לגבי אפקטיביות הטיפול

יש לומר שהטיפול הוא אפקטיבי ביותר אם הוא נעשה עוד כאשר הבוגר היה ילד. זה בנוסף להרחקה של התוקף מהקורבן (כמו הרחקה של התוקף מהבית או העברה של הילד למקלטים לילדים בסיכון).

הטיפול בילדים וההרחקה שלו מהבית יכולים להיעשות במעונות מיוחדים שמופעלים על ידי משרד הרווחה או במועדוניות שיתאימו ללוח הזמנים של הילד ולצרכיו. דבר זה נכון במיוחד לילדים שחוו על גופם התעללות. אך גם לגבי ילדים שהם עדים לאלימות בין הוריהם, הישארות בסביה כזו רק מזיקה להם.

התמודדות של בוגרים במשפחות שחוו אלימות במשפחה – סיכום

אנשים שחוו אלימות בילדותם, בין אם על בשרם ובין אם היו עדים לה, סובלים מנזקים נפשיים. עם ההשלכות של נזקים אלה הם ייאלצו להתמודד. הדרך להקטנת הנזקים היא ללכת לטיפול, כאשר כמה שיותר מוקדם יותר טוב.