הסדרי טיעון בתיקי אלימות במשפחה (מדריך משפטי)

אירועי אלימות במשפחה אינם בגדר אירועים פליליים רגילים. פעמים רבות, התוקף ממשיך לנהל מערכת יחסים עם המותקף ולשני הצדדים אין אף כוונה לנתק את הקשר ביניהם, בייחוד כאשר האלימות נעשית מצד הורה כלפי ילדיו. לעיתים, ניתוק בין ההורה התוקף לילדו אף עשוי לגרום נזק חמור יותר לילד מאשר הותרתו עם ההורה הפוגע.

לאור מורכבות זו, נוקטות הרשויות גישה פרגמטית וכוללנית בעת העיסוק בתיקי אלימות במשפחה. זאת על ידי רתימת ההליך הפלילי, כהליך שיכול הוביל את הנאשם אל צא המאסר, כתמריץ להליך שיקומי במסגרת הסדר טיעון בינה לבין הנאשם.

מהו הסדר טיעון?

כמעט בכל יום לאורך כל השנה, מוגשים עשרות או מאות כתבי אישום בעבירות מסוגים שונים – תעבורה, תכנון ובניה, רכוש, מין, אלימות חמורה ועוד. בכל כתב אישום שכזה, מציינת התביעה את העדים שבאמצעותם בכוונתה להוכיח את אשמת הנאשם. מכאן, שתיאורטית יש צורך בשמיעת העדים ומנגד, ניתנת האפשרות לנאשם להעיד להגנתו, בטרם גזירת דינו.

ואולם, ברקע העובדה כי במרבית התיקים ישנה תמונה ראייתית די ברורה, קיימת האפשרות החוקית כי התביעה והנאשם יגיעו למתווה הקרוי הסדר טיעון על בסיס הודאה של הנאשם בכתב האישום המקורי או בנוסח מרוכך שלו, שבמסגרתו לא תידרש התביעה לזמן עדים בעוד שהנאשם מצידו יזכה להקלה מסוימת בעונשו.

מהם המאפיינים המיוחדים לתיקי אלימות במשפחה?

כל אירוע פלילי מגלם בתוכו מידה מסוימת של צורך שיקומי, צורך הרתעתי ומידת סיכון כלפי החברה, בין אם מדובר במסוכנות ספציפית או כללית. בתוך כך, מסבירה עו"ד חיה שמעוני כי ניתן לומר שעבירות של אלימות בתוך המשפחה מגלמות בתוכן צרוך שיקומי מוגבר. זאת, מאחר שההיכרות בין המתלונן לנאשם היא ממושכת ובת קיימא גם בצל המעשים הפליליים.

כך למשל, הורה המכה את ילדיו, עושה זאת לעיתים מטעמים סמכותניים משולבים גישות תרבותיות מסוימות, ובהינתן שלא מדובר ברף אלימות חמור במיוחד, קיימת אפשרות ממשית למנף את ההליך הפלילי על מנת להקנות לאותו הורה כלים הוריים חיוניים שיאפשרו להיות הורה יותר טוב לילדיו. במקרה כזה, שיקולים של ענישה ראויה נסוגים מפני הצורך לספק לילד הנפגע סביבה הורית מיטיבה.

אילו הסדרי טיעון קיימים בתיקי אלימות במשפחה?

כפי שצוין, התביעה נדרשת להעיד עדים מטעמה על מנת להוכיח את מה שהיא מייחסת לנאשם. במקרה של אלימות בתוך המשפחה, העדים הם לרוב בני משפחתו של הנאשם. במקרה כזה, קיים אינטרס ממשי להגיע להסדר שימנע את עדותו של ילד מול אביו או אימו, ומנגד אינטרס משלים לגייס את הנאשם ההורה להליך טיפולי.

מסיבה זו, ניתן להבחין פעמים רבות בהסדרי טיעון בין נאשמים שהינם הורים שנהגו באלימת כלפי ילדיהם ובין התביעה, כאשר במסגרת ההסדר מתחייבת התביעה לעתור לעונש מקל בעל אופי שיקומי, בתנאי שהנאשם יעבור הליך טיפולי. במסגרת הסדרים אלו, ניתנת לנאשם שהות ארוכה להשתלב בטיפול בחסות שירות המבחן ולהציג בתום שהות זו את מידת הירתמותו לתהליך השיקומי.

מהם העונשים השיקומיים שמוטלים בגין אלימות במשפחה?

במקרים שבהם מבצע אדם עבירה חמורה במיוחד כלפי בת זוגו או ילדיו, שכללו פציעה חמורה או התעללות ממושכת, סביר שאותו אדם, אם יורשע, ימצא עצמו בכלא. עם זאת, ככל שמדובר בעבירה ברף אלימות שאינו גבוה, ובנאשם שנתרם להליך טיפולי, ייתכן והענישה שתוטל עליו תהיה בעלת אופי שיקומי ותכלול את הרכיבים הללו:

• שירות לתועלת הציבור – פעילות במסגרת תעסוקתית למען הקהילה.
• צו מבחן – חובה לשיתוף פעולה עם שירות המבחן למשך פרק זמן מוגדר.
• התחייבות להימנע מעבירה – התחייבות כספית המאושרת בעל פה מצד הנאשם שלא לבצע עבירה נוספת.
• אי הרשעה – במקרים מסוימים שבהם לצד ההליך השיקומי, קיים סיכוי כי ההרשעה תגרום לנאשם נזק שיפגע בהליך שיקומי זה, בידי בית המשפט אף להימנע מהרשעת הנאשם בדין.

הסדרים בעבירות אלימות במשפחה – כל הצדדים מרוויחים

הגעה להסדר הולם וראוי בעבירות אלימות במשפחה, משרתת את כלל הצדדים להליך. היא משרתת את התביעה אשר יכולה להפנות את משאביה לתיקים נוספים, את הנאשם אשר זוכה להיות משולב בהליך טיפולי חיוני, ואת בני המשפחה אשר זוכים להורה מאוזן, משוקם ומיטיב. מסיבה זו, קיים טעם של ממש לפעול להגעה להסדר בתיקים מעין אלו, ואולם יש לעשות זאת אך ורק בליווי משפטי.