אלימות במשפחה: חוק זכויות נפגעי עבירה

ההליך הפלילי במדינת ישראל מצוי בשליטת שני גורמים מרכזיים המייצגים את המדינה – הרשות החוקרת המורכבת ממשטרת ישראל וגופי חקירה נוספים, והרשות התובעת המורכבת בעיקרה מפרקליטות המדינה והתביעה המשטרתית.

אף שפתיחת ההליך הפלילי מתחיל בהגשת תלונה על ידי מי שנפגע מהעבירה, היריבות בניהול ההליך הפלילי היא בין המדינה לבין מבצע העבירה. על מנת לוודא את השמעת קולו ועמדתו של נפגע העבירה בהליך זה, במיוחד במקרים של עבירות אלימות במשפחה, נחקק חוק זכויות נפגעי עבירה.

מהו חוק זכויות נפגעי עבירה?

בשנת 2001 החליט המחוקק להסדיר בצורה ברורה ומפורטת את מעמדו של מי שנפגע כתוצאה מעבירה פלילית. זאת, על מנת לאפשר את השמעת קולו של מי שתרומתו למיצוי הדין היא בעלת חשיבות מרכזית, שכן המתלונן הוא מגיש התלונה שהובילה להגשת כתב אישום ומי שנדרש לעיתים להעיד בבית המשפט על מנת להביא להפללת מי שפגע בו.

החוק מסדיר בתוכו מגוון סוגיות הנוגעות לקשר המורכב בין נפגע העבירה לרשויות התביעה. בעוד שלנפגע יש לו הרצון כי ימוצה מלוא הדין עם מבצע העבירה, רשויות התביעה נדרשות למבט מורכב וכולל יותר על ההליך הפלילי לרבות הסיכונים שבניהול הליך הוכחות למול היתרון שבהגעה להסדר טיעון עם הנאשם, והחוק יוצר את האיזון בין שני צדדים אלו.

מי מוגדר נפגע עבירה?

על פי החוק, נפגע עבירה הוא מי שנפגע באופן ישיר מביצוע עבירה. בעבירות המתה שבהם הנפגע הישיר אינו בן החיים לשם השמעת קולו, מהווים בני משפחתו את מי שזוכים למעמד של נפגעי עבירה. ואולם הגדרת אדם כנפגע עבירה נוגעת גם לסוג העבירות עליהן חל החוק.

מדובר על פי החוק בעבירות שהעונש בצדן הוא מעל 3 חודשי מאסר – עבירות המסווגות כעוון או פשע. כמו כן, החוק חל על עבירות שנעברו בישראל בלבד ואשר נחקרו על ידי משטרת ישראל או על ידי המחלקה לחקירות שוטרים המטפלת בעבירות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.

מה מקנה החוק לנפגע עבירת אלימות במשפחה?

אדם המוגדר נפגע עבירה זוכה למעמד שונה על פי סוג העבירה שנעברה כלפיו. בתוך מדרג זה, מי שהוא קורבן לעבירת אלימות במשפחה זוכה למארג הזכויות וההגנות המקיף ביותר הכולל את הרכיבים הבאים:

1. איסור מסירת פרטים בחומר החקירה.
2. זכות לקבל מידע על התקדמות ההליך הפלילי נשוא תלונתו.
3. זכות לעיין בכתב האישום נשוא תלונתו.
4. זכות לקבל עדכון על תקופת מאסרו של הנאשם לאחר שנדון לעונש.
5. זכות לכך שההליכים נשוא תלונתו יתנהלו תוך זמן סביר.
6. זכות לקבל מידע על שירותי סיוע לנפגעי עבירה.
7. זכות לנכוח בדיון בעניין ההליך הפלילי נשוא תלונתו, אף אם הוא מתקיים בדלתיים סגורות.
8. זכות להביע את עמדתו על האפשרות לגבש עם הנאשם הסדר טיעון או הסדר לסגירת התיק.
9. זכות למסור הצהרה בפני בית המשפט על פגיעה ונזק שגרמו לו העבירות של הנאשם.

כיצד משפיע נפגע עבירת אלימות במשפחה על ההליך הפלילי?

לצד אפשרותו של נפגע עבירת אלימות במשפחה להביע את עמדתו בנוגע להסדר טיעון בפני התביעה וחובתה של התביעה לשקול זאת, ישנם מנגנונים נוספים המאפשרים לו להשמיע את קולו בהליך הפלילי ולהשפיע על ענישת מי שנהג כלפיו באלימות ובתוקפנות. העיקריים בהם הם אלו:

1. הצהרת נפגע עבירה – באפשרות נפגע העבירה לנסח הצהרה כתובה על הנזק שגרמה לו התנהגות הנאשם, ועל התביעה להביא את ההצהרה בפני בית המשפט.
2. תסקיר קורבן עבירה – במקרים בהם בוצעה כלפי בן המשפחה עבירת אלימות חמורה, באפשרות בית המשפט להורות לשירות המבחן על הכנת תסקיר קורבן עבירה שמטרתו להביא בפני בית המשפט מידע על הנזקים שגרמה העבירה לקורבן.

מיצוי זכות נפגע העבירה – צעד חשוב במיצוי הדין

ההליך הפלילי מוכרע על ידי בית המשפט בהתאם לטיב היישומים והמעשים בהם מואשם מי שביצע עבירת אלימות במשפחה. עם זאת, לנפגע העבירה יש הזדמנות ממשית להשפיע על תוצאות ההליך, ככל שימצה את זכאויותיו מכוח החוק. זאת, הן מול התביעה במקרה של התגבשות הסדר והן במסגרת הצהרת נפגע עבירה או נטילת חלק בתסקיר קורבן עבירה לעניין שלב הטיעונים לעונש.