אדם אשר מבצע עבירה של אלימות במשפחה נתפס כמי שמהווה סכנה עבור סביבתו הקרובה ביותר. עם זאת, במקרים מסוימים בהם רף האלימות אינו גבוה, בוחן בית המשפט את האירוע גם מנקודת מבט טיפולית וזאת לאור העובדה כי מדובר בבני משפחה החיים זה לצד זה.
כאשר מדובר באירוע אלימות ראשון, צפוי בית המשפט לבחון את מידת חומרתו, את סוג היחסים בין התקוף למותקף את הנסיבות שהובילו לקרות מעשה האלימות, ואת השאלה האם קיים פוטנציאל שיקומי מצדו של הנאשם בעבירה, ובהתאם לכך עשוי בית המשפט להקל עמו בעת גזירת עונשו.
מהן עבירות אלימות במשפחה?
עבירות אלימות במשפחה מובחנות מעבירות רגילות, בהתאם לסוג קשר בין התוקף למותקף. ככל שישנו קשר משפחתי בין השניים, מייחס חוק העונשין למעשה התקיפה חומרה גבוהה יותר מזו המיוחסת לעבירה בעלת מאפיינים דומים אשר בוצעה מצד התוקף כלפי אדם זר.
כך למשל, עבירה של תקיפה סתם אשר מוגדרת כהפעלת כוח בדרך כלשהי על גופו של אדם אחר, היא עבירה שהעונש בצדה הוא עד 2 שנות מאסר, ואולם אם התקיפה היא של בן משפחתו של התוקף, אזי העונש בגין אותו מעשה מהווה עבירה שהעונש בצדה הוא עד 4 שנות מאסר. עבירות נוספות המייצגות החמרה כאשר הן מופנות אל בן משפחה הינן:
- חבלה חמורה כלפי בן משפחה – 10 שנות מאסר.
- פציעת בן משפחה – 6 שנות מאסר.
- תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בן משפחה – 6 שנות מאסר.
האם אדם שביצע עבירת אלימות במשפחה צפוי להיעצר?
כאשר קיים חשד כלפי אדם כי ביצע עבירה של אלימות במשפחה, הוא עשוי להיעצר במסגרת ניהול החקירה נגדו בהליך המכונה מעצר ימים.
בשלב זה, באפשרות המשטרה לבקש את מעצרו של החשוד לטובת השלמת החקירה וזאת מחשש ששחרורו יביא לשיבוש הליכי החקירה וכן יסכן את הציבור.
בהליך מעצר הימים עשוי להיות משקל של ממש לעובדה כי מדובר בעבירה ראשונה של אלימות במשפחה מצד החשוד, וביתר שאת במידה שאין לאותו חשוד עבר פלילי כלל. בית המשפט עשוי להורות במצב מעין זה על שחרור החשוד למעצר בית במקום המרוחק מבן המשפחה אשר כלפיו נהג החשוד באלימות, ואיסור יצירת כל קשר עמו.
האם אדם שנאשם בעבירת אלימות במשפחה צפוי להיעצר עד תום ההליכים?
במידה שכנגד אדם מסוים נאספו די ראיות לביצוע עבירת אלימות כלפי בן משפחתו, עשויה המדינה להגיש נגדו כתב אישום בליווי בקשה למעצר עד תום ההליכים.
כאשר המדינה מבקשת לעצור נאשם עד תום ההליכים, עליה להצביע על קיומה של אחת לפחות משתי עילות המעצר הנקובות בחוק המעצרים – חשש לשיבוש הליכי משפט ומסוכנות.
הצבעה על קיומה של מסוכנות נעשית באופן אוטומטי בעבירות אלימות במשפחה, משום שעל פי חוק המעצרים, עבירות אלו מקימות מסוכנות סטטוטורית, כלומר כזו שלא מוטלת על המדינה החובה להוכיח את קיומה.
יחד עם זאת, חוק המעצרים מורה לבית המשפט לבחון האם קיימת אפשרות לאיין את מסוכנות הנאשם בדרך פוגענית פחות ממעצר מאחורי סורג ובריח.
מהו תסקיר שירות מבחן בעבירות אלימות במשפחה?
כאשר הנאשם נוטל אחריות על מעשיו וניצב לקראת גזירת דינו, באפשרותו לבקש כי יוכן בעניינו תסקיר מטעם שירות המבחן – גוף מטעם משרד הרווחה אשר עוסק בליווי נאשמים ושילובם בהליכי שיקום.
מטרת התסקיר היא לבחון האם יש מקום להטיל על הנאשם עונש בעל מאפיינים שיקומיים.
כאשר נבחן עניינו של הנאשם על ידי שירות המבחן, נקודת המוצא היא כי יש למצוא פתרון טיפולי אשר יפחית את מסוכנות החשוד לקרוביו ויאפשר לו לפתוח פרק חדש בחייו. הליך זה עשוי להיות ארוך ולהימשך חודשים ארוכים, וזאת על מנת ששירות המבחן יוכל לנסח המלצה שיקומית אל בית המשפט בשלב של גזירת העונש.
מה העונש הצפוי למי שביצע עבירות אלימות במשפחה בפעם הראשונה?
כאשר בית המשפט נדרש לגזור את דינו של אדם, אחד הקריטריונים המאפשרים הטלת עונש מקל הוא היעדר עבר פלילי.
כך, ככל שמדובר במי שזו הפעם הראשונה שבה נהג באלימות במשפחה או בביצוע עבירה פלילית בכלל, יהיה בכך טעם להטיל עונש ברף נמוך. לצד זאת, אם מדובר במי שנרתם להליך שיקומי וזכה להמלצה חיובית מטעם שירות המבחן, אזי עונשו צפוי להיות נמוך אף יותר.
עבירות אלימות במשפחה – השיקום עושה את ההבדל
בית המשפט מתייחס בחומרה לעבירות של אלימות במשפחה, אולם צפוי להקל יותר עם מי שזו הסתבכותו הראשונה לעומת מי שכבר ביצע עבירות מעין אלו בעבר וחזר לסורו.
לצד זאת, על מנת שבית המשפט יטיל עונש מקל על נאשם בעבירות אלימות במשפחה, נדרש אותו נאשם להראות כי מסוכנותו פחתה הודות להליך שיקום אליו נרתם, כאשר האינדיקציה הטובה ביותר לשם כך היא קבלת המלצה שיקומית מטעם שירות המבחן.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר