מהי ועדת אלימות במשפחה (ועדת אלמ"ב)?

כאשר מוטל על אדם אשר הורשע בפלילים עונש של מאסר בפועל, נתונות לו במהלך מאסרו הטבות מסוימות שיש בהן כדי להקל משמעותית את הקושי הנובע מריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח. שתי הטבות מרכזיות מתוכן הן האפשרות לצאת לחופשה קצובה במהלך המאסר והאפשרות לקיצור תקופת המאסר בשליש.

קבלת הטבות אלו הופכת למורכבת הרבה יותר, כאשר העבירה אותה מרצה האסיר היא עבירת אלימות אשר כוונה כנגד בן משפחתו. במקרה כזה, בחינת בקשת האסיר לצאת לחופשה או להשתחרר בשחרור מוקדם, נתונה לבדיקתה של ועדה מיוחדת – ועדת אלימות במשפחה.

מה תפקידה של ועדת אלימות במשפחה?

ועדת אלימות במשפחה היא ועדה הדנה בענייניהם של אסירים המרצים מאסר בגין עבירות אלימות שכוונו כנגד בני משפחתם – אסירים אשר מכונים בפי שלטונות הכלא אסירי אלמ"ב. הוועדה מורכבת מיו"ר הוועדה שהינו מפקח מחוזי במשרד הרווחה, נציג שב"ס, ובמקרים מסוימים גם עו"ס הכלא בו שוהה האסיר.

תפקיד הוועדה הוא להתכנס לדיון אחת לפרק זמן בעניינם של אותם אסירים המצויים בתחום בחינתה, ולבחון האם הוצאתו של כל אחד מאסירים אלו עשויה לסכן את הציבור בכלל ואת נפגע העבירה בפרט. כמו כן, מוסרת הוועדה את המלצותיה לוועדת השחרורים ביחס לשאלת הסכנה הטמונה בשחרורו המוקדם של האסיר בתום ריצוי שני שלישים ממאסרו.

מה משמעות הגדרתו של אסיר כאסיר אלמ"ב?

כאשר אדם מתחיל בריצוי מאסרו, הוא מסווג על פי קריטריונים מסוימים הנוגעים בין היתר לאפשרותו לצאת לחופשה במהלך מאסרו. אחד מהקריטריונים נוגעים לשאלה האם מדובר במי שהורשע בעבירות של אלימות במשפחה. עבירת אלימות במשפחה היא עבירה כלפי בן משפחה דוגמת צאצא, בן זוג ואף כלפי אדם שיש לו עמו קשר ממעגל שני כגון דוד, בן דוד ואף גיס.

ככל שהתשובה לך היא חיובית, יסווג האסיר כקטגוריה אלמ"ב, וככלל לא יותר לו לצאת לחופשה, אלא אם כן יזכה להמלצה חיובית מטעם ועדת אלמ"ב. לעיתים הסיווג לעניין יציאה לחופשה אף מושפע מקיומו של תיק חקירה פתוח בעבירות אלמ"ב, אף אם האסיר לא הורשע בביצוען.

מה משקלה של חוות דעת ועדת אלמ"ב?

חוק שחרור על תנאי ממאסר מאפשר לוועדת שחרורים להורות על שחרורם המוקדם של אסירים אשר ריצו שני שלישים מעונש המאסר שהוטל עליהם. וועדת השחרורים כוללת את החברים הבאים:

1. שופט בדימוס.
2. שני נציגי ציבור מתחום הקרימינולוגיה, החינוך, העבודה הסוציאלית, פסיכולוגיה או פסיכיאטריה.
3. נציג מטעם שב"ס ללא זכות הצבעה.

שחרור האסיר נעשה בתנאים הכוללים בדרך כלל תוכנית שיקומית, מעצר בית לילי, התייצבות במשטרה מדי שבוע ושילוב בתעסוקה.

החוק מונה סוגים מסוימים של אסירים, שבעניינם נדרשת בחינה ייחודית טרם קבלת החלטה האם לשחררם ממאסר בשחרור מוקדם. סוג אחד של אותם אסירים מתייחס למי שמרצים מאסרם בגין עבירות אלימות במשפחה. על פי החוק, אסירים אלו לא יוכלו לזכות לשחרור מוקדם, טרם קבלת חוות דעת מטעם וועדת אלימות במשפחה.

האם ניתן להורות על שחרור מוקדם של אסיר בניגוד לעמדת וועדת אלמ"ב?

חוק שחרור על תנאי מחייב את וועדת השחרורים לקבל לידיה חוות דעת מטעם וועדת אלמ"ב, ושחרור אסיר ללא קבלת חוות דעת זו, מהווה משעה לא חוקי אשר צפוי להיפסל.

עם זאת, באפשרות הוועדה להורות על שחרור אסיר שוועדת אלמ"ב המליצה שלא לשחררו, ומנגד לדחות את בקשתו של אסיר לשחרור מוקדם, חרף המצלה חיובית של וועדת אלמ"ב.

אף שנדירים המקרים בהם סוטה ועדת השחרורים מהמלצת ועדת אלמ"ב,

עשויים להיות נתונים חיוביים בדו"חות אחרים הנערכים בעניינו של כל אסיר במהלך שהותו בכלא. דו"חות אלו כוללים חוות דעת מצד עו"ס הכלא, מפקד הכלא וגורמי החינוך בכלא, וניתן להצביע עליהם כאינדיקציות לכך שמסוכנות האסיר היא נמוכה וכי יש מקום לתת בו אמון לצורך הוצאתו לחופשה או שחרורו המוקדם.

המלצת וועדת אלמ"ב – נתון בעל משקל רב

וועדת אלמ"ב נתפסת כגורם מקצועי ובלתי תלוי, אשר בוחן את עניינו של האסיר – הן בנוגע לאפשרות יציאה לחופשה והן בנוגע לאפשרות שחרור מוקדם – בצורה מקצועית ועניינית, ולהמלצתה יש השפעה מכרעת וכמעט מוחלטת ביחס לאפשרות יציאה לחופשה או לשחרור מוקדם. על כן, נדרשים טעמים מיוחדים ויוצאי דופן להצדקת החלטה לשחרור אסיר שוועדת אלמ"ב מצאה לנכון להביע דעתה כי שחרורו יביא לסיכון הציבור.