תופעת אלימות במשפחה היא אחת החוליים הרעים של כל חברה ומגזר. תופעה זו מוגדרת כאלימות המופנית כלפי "בן משפחה" כמשמעו בחוק.
הגדרת "אלימות" אינה מופיעה בחוק, אולם הפסיקה הרחיבה את גבולותיה גם לתופעות אלימות שאינן משאירות סימנים על הגוף, כגון אלימות מילולית, אלימות כלכלית, אלימות מינית ואלימות המפעילה לחץ נפשי.
אלימות במשפחה נחשבת כ"תקיפה בנסיבות מחמירות" הגוזרת אחריה מנעד עונשין גבוה יותר. תופעות האלימות במשפחה השכיחות ביותר הן אלימות המופעלת כלפי בן זוג ואלימות המופעלת כלפי ילדים חסרי ישע.
1. אלימות במשפחה כחלק ממאבקי גירושין
לעיתים אלימות במשפחה, על צורותיה השונות, משמשת כמנוף להפעלת לחץ במסגרת הליכי גירושין.
למשל כאשר האישה מגישה תביעת גירושין או מביעה רצונה לפתוח בהליכי גירושין, הבעל חוסם את גישתה למקורות הכלכליים של התא המשפחתי ובכך מונע בעדה לכלכל את עצמה ומשאיר את האישה ללא מקורות מחייה עצמאיים, מפעיל עליה לחץ נפשי באמצעות הסתת הילדים וכד' או נוקט באלימות פיזית ממשית כדי להניא אותה מהגשת התביעה לגירושין.
ישנם מצבים שכאשר הבעל מעוניין להגיש תביעת גירושין, אישה הרואה עצמה נפגעת אלימות, ממנפת את אשמת האלימות לטובת השגת יתרונות בבואה לחתום על הסכם גירושין עם הסדרי ראייה של הילדים, על פיצוי כספי וחלוקת המשאבים. המציאות מוכיחה כי ישנם מקרים שבהם האישה מאשימה את בעלה בהאשמות שווא מתוך תקווה לזכות בנקודות במאבק הארוך בדרך לגט.
2. מהם האמצעים המשפטיים העומדים לטובת הטוען לאלימות במשפחה?
בשל הרגישות הרבה של החברה ומערכת המשפט לעבירות אלימות במשפחה, העמיד המחוקק מגוון כלים לרשותו של הטוען לאלימות במשפחה:
- תלונה במשטרה
- צו הגנה – צו האוסר על האדם החשוד באלימות להיכנס לדירה שבה מתגורר המתלונן, להטריד אותו ולהפריע לו להשתמש בנכס העומד לרשותו. ניתן אף להוסיף בקשות שונות לצו הגנה כגון מתן ערובה להתנהגות טובה, החרמת הנשק שנמצא ברשותו של הנילון ועוד.
- צו למניעת הטרדה מאיימת – בית המשפט רשאי להוציא צו נגד הנילון לפיו אסור לו ליצור כל קשר עם המתלונן, בכל צורת מדיה שהיא, להימצא במרחק מסוים מבית המתלונן או להטריד אותו בכל דרך שהיא.
- צו להבטחת מדור שקט ושלו – במקרים שבהם קיים חשש סביר לנקיטת אלימות או שכבר ננקטה אלימות כלפי בן משפחה, רשאי בית המשפט להוציא צו להבטחת מדור שקט ושלו שמשמעו הרחקת בן הזוג הפוגע מבית המשפחה המשוועת לשקט ושלווה. יתרונו של צו זה הוא האפשרות להוציאו ללא הגבלת זמן – זאת במסגרת תביעת מזונות
צו זה קיצוני יותר מצווים אחרים שכן הוא פוגע בצורה משמעותית בחרותו ובחופש התנועה של הנילון.
תפקידו של עורך הדין, בין אם מייצג את הצד הנפגע או את הצד הפוגע, לנסות להשתמש בכלים המשפטיים העומדים לרשותו בצורה חכמה ולא רק בצורה צודקת, תוך התחשבות מרבית בנסיבות המקרה ובמעגלים הסובבים את הצדדים.
3. תפקידו המורכב של עורך דין אלימות במשפחה
בניגוד לעבירות פליליות רבות שבהן תפקידו של עורך הדין מוגדר וידוע – חילוץ לקוחו מהסבך הפלילי, הרי שבעבירות אלימות במשפחה, ישנם אספקטים נוספים שבהם עורכי דין העוסקים באלימות במשפחה, חייבים להתחשב.
כיוון שמדובר בעבירות שנעברו במסגרת התא המשפחתי, הרי שקשה לדבר על "מנצח" ומפסיד" שכן שני הצדדים קשורים ביניהם אם באמצעות הילדים המשותפים ואם בקשרי רכוש ענפים.
כל פתרון חייב להביא בחשבון את טובתם של הילדים ואת המשכו של מארג התא המשפחתי במתווה כזה או אחר. עורך הדין המייצג אחד מן הצדדים, חייב להיות קשוב לצרכים השונים ולתת ביטוי לאינטרס המשותף שפגיעה בו, משפיעה גם על חפים מפשע.
עורך דין המייצג נאשם באלימות במשפחה, מתמודד עם החזקה כי לקוחו מוחזק כ"מסוכן".
דבר זה מכתיב כמובן את דרך הטיפול שכן כל אלטרנטיבה שתוצע, חייבת לקעקע את חזקת המסוכנות. אם קיבל בית המשפט את התביעה והרשיע את הנאשם באלימות במשפחה, הרי שכדי להפחית את חומרת העונש הקבוע בחוק, על עורך הדין להסב את תשומת לב בית המשפט לשיקולים רחבים ובהם: השפעת עונש המאסר על שאר בני המשפחה, היחסים השוררים בין הנאשם לבני המשפחה,
עמדתם בשאלת העונש הראוי, האם הנאשם נקט בצעדים כדי למנוע את הישנות המקרה כמו סדנאות טיפוליות ועוד, וכן את עמדת הצד הנפגע.
אף עורך דין המייצג את הצד הנפגע, חייב להיות קשוב למצוקות המתלונן, לזהות דחיפות בבקשות השונות המוגשות לבית המשפט ולהציג אלטרנטיבות שונות לפתרון המצב השורר בין הצדדים תוך התחשבות מרבית בתא המשפחתי.
הנזקים שאלימות מילולית במשפחה גורמת
אלימות מילולית הכוללת השפלות, קללות, האשמות חוזרות ונשנות, גזלייטינג ועוד, פוגעת באופן חמור בקורבן לאלימות. האלימות המילולית גורמת לקורבן להפנים את התחושות, להאמין שלא מגיע לו יותר מכך, ולהישאר בתוך מערכת היחסים הפוגענית. מה שעלול לגרום לו לפתח הפרעות נפשיות, דיכאונות ועוד.
בנוסף אלימות מילולית במשפחה יכולה לגרום לקורבן להפוך למתעלל בעצמו. כך אם מדובר בבן זוג שנפגע מהאלימות המילולית, הוא עשוי להשליך אותה כלפי הילדים, ולהתנהג אליהם באותו האופן.
כאשר מדובר בילד שחווה אלימות מילולית שוב ושוב, הוא עשוי להשליך אותה כלפי האחים שלו או כלפי ילדים אחרים. בנוסף הוא עשוי להתבגר ולהפוך להיות אלים באופן מילולי בעצמו, ולשעתק את ההתנהגות גם כלפי בן זוג עתידי או כלפי ילדיו.
למי פונים במקרה של אלימות מילולית?
במקרה של אלימות מילולית במשפחה, אתם לא לבד, יש למי לפנות. ניתן לפנות למוקד משרד הרווחה והביטחון החברתי במספר 118 או באמצעות הודעה למספר 050-2270118. גברים יכולים לפנות גם למוקד ייעוד שמספרו 1218.
בנוסף חשוב לפנות גם לייצוג משפטי של עורך דין המתמחה באלימות במשפחה, שיוכל לסייע לכם בכל מה שתזדקקו לו, על מנת לעבור את המשבר בהצלחה.
איך מזהים אלימות מילולית במשפחה?
אלימות מילולית עשויה להיות אלימות שקופה, היא אינה ברורה וחדה כאלימות גופנית, היא לא מותירה סימנים בגוף, והיא לא תמיד מתבצעת באופן ישיר וברור. אין פלא שפעמים רבות, מי שמצוי בתוך מסכת התעללות מילולית במשפחה, מתקשה לזהות שהוא נמצא במערכת יחסים אלימה.
על מנת לזהות אלימות מילולית במשפחה, חשוב שתשאלו את עצמכם, האם אתם חשים שהפוגע משפיל אתכם בפני אחרים? האם הוא מזלזל בכל מה שאתם אומרים? האם הוא גורם לכם לפקפק בעצמכם? האם אתם דרוכים לידו? האם הוא מנסה לשלוט על הרצונות שלכם?
אם אתם מזדהים עם התחושות הללו, כנראה שאתם חווים אלימות מילולית במשפחה.
ייחודיותה של עבירת אלימות במשפחה, מכתיבה את הקריטריונים הנלקחים בחשבון בבוא בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם שכן כפי שצוין לעיל, לכל עונש שייגזר, תהיה השפעה על מעגל רחב של נפגעים חפים מפשע.
ולסיכום: עבירות אלימות במשפחה הן בעלות מאפיינים ייחודיים הנגזרים מהצדדים לעבירה החולקים תא משפחתי אחד. עורך הדין של כל אחד מהצדדים חייב לגלות קשב, יצירתיות ורגישות כדי לצלוח את ההליך באופן ובפתרון שייתן ביטוי להשלכות על שאר בני המשפחה – הנוכחים בהליך אולם פעמים קולם אינו נשמע.