מאבק באלימות במשפחה: צו למניעת החזקה של נשק

אחד המאפיינים של עבירות אלימות במשפחה, במיוחד במקרי אלימות בין בני זוג, היא עשיית שימוש קטלני בנשק בו אוחז בן הזוג האלים בצורה חוקית מכוח רישיון שניתן לו על ידי רשויות המדינה או מכוח מקום עבודתו המצריך נשיאת נשק.

על מנת להילחם בתופעות מדאיגות אלו ולהפחית את הסיכון הנובע מבני זוג או הורים שנשקף מהם סיכון כלפי בני משפחתם, ניסח המחוקק מספר הוראות חוק המאפשרות לבית המשפט ורשויות האכיפה לשלול מאותם בני משפחה אלימים את הרישיון לאחוז בנשק.

מהם אמצעי ההגנה החוקיים מול בני משפחה אלימים?

כאשר אדם נתקל בהתנהגות אלימה מצד בן זוגו, בין אם מדובר באלימות פיזית ממשית או רק באיום מילולי באלימות, באפשרותו לנקוט באחת מהאפשרויות הבאות:

• הגשת תלונה במשטרה – פניה לתחנת המשטרה הקרובה לביתו והגשת תלונה בפני איש משטרה.
• הגשת בקשה לצו הגנה – פניה יזומה של אותו אדם לבית המשפט במסגרתה עליו למלא מסמך בקשה מפורט בו הוא עותר להטלת תנאים מגבילים על בן המשפחה ממנו הוא חושש.

מדובר בשני מסלולים בהם ניתן לנקוט בצורה מקבילה – האחד הוא מסלול הדין הפלילי והשני הוא מסלול החוק למניעת אלימות במשפחה. פעמים רבות בעת הגשת תלונה במשטרה, צפוי להמליץ החוקר למוסר התלונה להוציא צו הגנה נוסף על תלונתו, ואולם הליך הוצאת צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה דורש פעולה אקטיבית ישירה מצד המתלונן עצמו.

מה היתרון בנקיטת הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה?

יצוין כי הגשת תלונה במשטרה זוכה ככלל למענה מצד היחידה החוקרת אשר צפויה לאתר את החשוד בביצוע עבירה ולחקור אותו. כמו כן, באפשרות המשטרה להטיל עליו תנאים מגבילים הכוללים הרחקה, איסור יצירת קשר ואף שלילת נשקו האישי של החשוד לפרק זמן ממושך.

יחד עם זאת, עשויה המשטרה לסבור כי לא נשקף סיכון ממשי מהחשוד ולשחררו ללא תנאים, או בתנאים שאינם מספיקים, ולמתלונן אין מנדט ממשי להשפיע על החלטת המשטרה במישור זה. היתרון המרכזי בהוצאת צו הגנה, הוא בכך שהוא מאפשר למתלונן להיות צד אקטיבי ומוביל במסגרת רצונו להרחיק מעליו את הסכנה הנשקפת מבן משפחתו האלים.

מה כולל צו הגנה?

כאשר אדם ניגש אל בית המשפט בבקשה להוצאת צו הגנה כנגד בן משפחתו האלים, באפשרותו לעתור להטלת אחד או יותר מתוך מספר תנאים מגבילים הקבועים בחוק:

1. הרחקה ממקום מגורי המבקש.
2. איסור על הטרדה או יצירת קשר.
3. מניעת שימוש ברכוש מסוים כגון דירה או רכב.
4. מניעת האפשרות למכור רכוש מסוים דוגמת דירה או רכב.
5. איסור לשאת או להחזיק בנשק.
6. להורות לבן המשפחה האלים לקיים קשר עם גורם טיפולי.

במסגרת הבקשה לצו הגנה, נדרש המבקש לציין האם לבן המשפחה האלים יש רישיון נשק או שקיים נשק בחזקתו מכוח עבודתו. בנוסף, עליו לציין מדוע לשיטת המבקש נשקפת סכנה מבן המשפחה נשוא הבקשה. יצוין כי במסגרת הליך זה, באפשרות בית המשפט להורות על מתן צו זמני במעמד צד אחד עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים תוך 7 ימים מעת מתן הצו הזמני.

באילו מקרים בית המשפט לא יורה על שלילת נשק?

החוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי בעת הוצאת צו הגנה, נאסר על בן המשפחה נגדו הוצא הצו לאחוז בנשק ועל בית המשפט להורות על תפיסת הנשק לאלתר. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם מקנה החוק לבית המשפט את האפשרות שלא ליטול את נשקו של בן המשפחה, וזאת בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

1. בן המשפחה זקוק לנשק לשם הגנה עצמית.
2. החזקת הנשק היא עקב עבודת בן המשפחה במקום עבודה ייחודי ושלילת הנשק עשויה להביא לפיטוריו.
3. מדובר באיש כוחות הביטחון שהממונה עליו הגיש בקשה מנומקת בכתב לפיה יש צורך שבן המשפחה ימשיך להחזיק בנשק.

במידה שבית המשפט נעתר לבקשת בן המשפחה אליו מופנה הצו שלא להחרים את נשקו, עליו לנמק זאת. כמו כן, על בית המשפט לציין בהחלטתו את דרכי השמירה על שלום מבקש הצו ובני משפחתו בהינתן הותרת הנשק בידיו של בן המשפחה אליו מופנה הצו.

צו הגנה ותלונה במשטרה – דרך משולבת למניעת שימוש בנשק

הסמכות לשלול נשק מחשוד בעבירות אלימות במשפחה היא סמכות כפולה הנתונה הן למשטרה בעת הגשת תלונה מצד בן משפחתו, והן לבית המשפט אשר דן בבקשה להוצאת צו הגנה. מסיבה זו, נקיטה בשני מסלולים אלו מגדילה את הסיכוי למנוע מבן המשפחה האלים לאחוז בנשק ולסכן את בני משפחתו.