בני משפחה מבלים זה עם זה חלקים נרחבים מחייהם, בתוך מערכת יחסים מורכבת ורבת שינויים ותהפוכות. בתוך כך, קורה לא אחת כי מאפייני חינוך תרבותיים ארכאיים או סיטואציות של לחץ וקושי, מיתרגמים להפעלת אלימות שהיא אסורה על פי החוק ומהווה עבירה פלילית.
בדיוק בגלל המורכבות של מערכת היחסים המשפחתית, בידי התביעה נתון אתגר לא פשוט כלל, עת שהיא מבקשת להרשיע אדם בעבירות אלימות במשפחה. אתגר זה מוצא ביטוי בין השאר באי שיתוף פעולה מצד הנפגעים לטובת הפללת בני משפחתם, לצד המגבלות שבחוק על העדת ילדים כלפי בני משפחתם.
מהן עבירות אלימות במשפחה?
עבירות אלימות במשפחה הן עבירות אלימות בעלות מאפיינים כלליים, כאלו שקיים איסור בחוק לבצע אותן כלפי כל אדם שהוא, אשר מבוצעות כלפי מי שאותו מגדיר החוק כבן משפחה. בתוך כך, החוק מגדיר את המושג בן משפחה באופן רחב הכולל את הגורמים הבאים:
- המשפחה הגרעינית – בני זוג , הורים, אחים וילדים
- משפחה מורחבת – סבים, נכדים, דודים, בני דודים, אחיינים, גיסים וחמים
- משפחת אומנה ובני זוג – בן זוג של הורה הילד, הורים ואחים מכוח משפחת אומנה
הן העבירות הנפוצות ביותר של אלימות במשפחה?
קיימת משרעת רחבה מאוד של עבירות אלימות במשפחה, שחלקן בדרגת חומרה גבוהה וחלקן האחר בדרגת חומרה נמוכה יחסית. כך למשל, אחת העבירות הנפוצות היא של תקיפת קטין על ידי אחראי, שמופעה המרכזי הוא של הורה המכה את ילדיו. עבירה נפוצה נוספת היא של תקיפה אדם בוגר על ידי בן או בת זוגו.
אופן הטיפול בכל אחת מעבירות אלו נובע ממידת חומרת האלימות המבוצעת ומידת המסוכנות הנשקפת ממבצע העבירה. יחד עם זאת, על רקע האלימות הגוברת בשנים האחרונות כלפי נשים מצד בני זוגם, נוקטת המשטרה פעמים רבות במשנה זהירות ומבצעת מעצרים של בני זוג אלימים, גם כאשר מדובר באלימות ברף נמוך.
מה מיוחד בעבירות אלימות במשפחה?
אחד המאפיינים הייחודיים בעבירות אלימות במשפחה הוא הקושי להעמיד את מבצעיהן לדין. הסיבה העיקרית לכך, היא שמדובר בעבירות המבוצעות בין קרובים המנהלים קשר יומיומי. כך, החשש משבירת המסגרת המשפחתית על ידי הגשת תלונה שעשויה להוביל להרחקת, בן או בת הזוג, האב או האם, מיתר המשפחה לתקופה ממושכת, גורם לקורבן העבירה להימנע מלהתלונן בפני המשטרה.
לצד זאת, קיימת מידה של זהירות מטעם רשויות התביעה בעת טיפול בעבירות אלימות במשפחה, בשל העובדה כי קיים אינטרס חברתי, בייחוד כאשר מדובר בעבירות של הורים כלפי ילדיהם, בשיקום ההורה על ידי מתן כלים הוריים חיוניים שיאפשרו לילדיו לחיות לצידו בביטחון. מטבע הדברים, ככל שהעבירה חמורה יותר, כך ייסוג האינטרס השיקומי מפני השאיפה להטיל על הפוגע עונש הולם.
מהן הראיות הנדרשות להוכחת אלימות במשפחה?
אופי הראיות הדרוש על מנת להוכיח עבירה של אלימות במשפחה, תלוי בעיקר בגילו של נפגע העבירה. זאת שכן ככל שגיל המתלונן על אלימות מצד בן משפחתו הוא מתחת ל- 14, הוא צפוי להיחקר על ידי חוקר ילדים, שבידיו הסמכות לקבוע האם לאשר את העדת הקטין בבית המשפט או לא. הפירוש של החלטה על אי העדת הקטין, היא שניתן יהיה להביא את חוקר הילדים שיעיד בעצמו על עדות הקטין.
ואולם, על מנת שבית המשפט ירשיע אדם על סמך עדות חוקר ילדים, על התביעה להציג ראיה מסייעת שהיא חיצונית לעדות. ללא ראיה מסייעת, לא ניתן יהיה להרשיע את הנאשם. מנגד, ככל שהמתלונן הינו מעל גיל 14, ההחלטה להעידו מצויה בידי התביעה ללא צורך באישור של חוקר ילדים וניתן להרשיע את הנאשם על סמך עדותו בפני בית המשפט בלבד.
הרשעה בעבירות אלימות במשפחה – גם על סמך עדות מכלי שני
המשפט הפלילי בישראל מאפשר הרשעה של אדם על סמך עדות של עד יחיד, וכלל זה חל גם במקרה של עבירות אלימות בתוך המשפחה. בתוך כך, בשל הרצון למנוע את המעמד הקשה של העדת ילד צעיר קיימת אפשרות להרשיע אדם אף על סמך חוקר ילדים המהווה עד מכלי שני. עם זאת, קיימות מגבלות ראייתיות במקרה זה, ועל מנת להתמודד מול מצב זה כראוי, יש צורך בייצוג משפטי מיטבי.
*תודתנו שלוחה לעו"ד שירי אלון, על עזרתה ותרומתה בהבאת התוכן לפרסום.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר