שיקום עברייני אלימות במשפחה במסגרת ההליך הפלילי

ההליך הפלילי נושא בחובו סכנה רבה למי שמצוי בעמדת הנאשם. הוא עשוי להוביל לפגיעה בשם הטוב, שלילת החירות, פגיעה כלכלית ושינוי לרעה של מסלול חיי הנאשם באופן קשה לאיחוי. יחד עם זאת, הוא גם נושא בצידו הזדמנות לשיקום ופניה לדרך חיים נורמטיבית ומיטיבה עבור הנאשם וסביבתו.

הקריאה לניצול הזדמנות השיקום, נעשית מצד התביעה ובתי המשפט בעיקר כלפי נאשמים בעבירות אלימות במשפחה. לחברה יש אינטרס ממשי לשקם נאשמים מסוג זה, בעיקר כאשר מדובר באלימות של הורה כלפי ילדיו, על מנת לקטוע באופן יעיל את מעגל האלימות ולהפוך את הסביבה הביתי של הנאשם לבטוחה עבור השוהים בה.

מהי עבריינות מסוג אלימות במשפחה?

התוכן הובא לפרסום באדיבות המרכז לייצוג בפלילים.

עבריינות בתוך המשפחה היא ייחודית, מאחר שהיא מבוססת על מערכת יחסים קרובה שבה מבחינה מהותית, נדרשים הצדדים לדאוג זה לזה ולערוב זה לביטחונו של זה. להורים יש אחריות רחבה כלפי ילדיהם ושמירה על שלומם, כמי שבחרו להביאם לעולם, ובדומה לכך, גם לגברים או נשים יש אחריות לשלום בני זוגם עמם ברחו לנהל מערכת יחסים קרובה ואינטימית.

כאשר מערכת היחסים הקרובה הופכת לאלימה, פירוש הדבר כי מבוצעת עבירה פלילית, וזאת בין אם מדובר במכה קלה על היד ובין אם בהכאה נמרצת המובילה לפציעה חמורה. ככזו, תפקידה של מערכת אכיפת החוק היא להרחיק אדם פוגעני מסביבת קורבנו ולהענישו על התנהגותו. עם זאת, בשל ייחודיות מערכת היחסים בין הנפגע לפוגע, קיימת שאיפה לשלב מבצעי עבירות מסוג זה בהליכי שיקום.

מה חלקו של הליך שיקום בהליכים פליליים?

המשפט הפלילי משקלל לתוכו באופן תדיר אינטרסים שונים שחלקם מנוגדים וחלקם משלימים. כך למשל, יש מי שיטען כי תפקידו של המשפט הפלילי הוא להעניש אדם שביצע עבירה גם כדי להרחיק אותו מהחברה, וגם כדי להרתיע אותו מלבצע אותה שוב. מנגד, יש מי שיטען שענישה ללא ניסיון לתקן את המקור לעבריינות, תוביל לעבריינות חוזרת שתפגע גם בעבריין עצמו וגם בציבור.

שתי גישות אלו – האחת המבטאת גמול והרתעה, והשנייה המבטאת שיקום ותיקון, הם בליבת תורת הענישה במשפט הפלילי הישראלי, באופן המוצא ביטוי מפורש בחוק העונשין. על פי החוק, נדרש בית המשפט להטיל עונש ההולם את חומרת מעשי העבריין, אך בצד זאת, מאפשר לו המחוקק להטיל עונש קל בהתאם לשיקול דעתו, כאשר ניכר כי העבריין השתלב בשיקום ותיקן את דרכיו.

מהן מסגרות השיקום הנפוצות לעברייני אלימות במשפחה?

ההליך הפלילי כנגד אדם שביצע עבירות אלימות במשפחה כולל שלושה שלבים עיקריים:

1. שלב החקירה – השלב שבו נבחנת התלונה כנגד מבצע העבירה, לעיתים תוך כדי מעצרו או השמתו במעצר בית.
2. שלב בירור האשמה – במידה שהליך החקירה מעלה בבירור קיומה של אלימות, צפויה התביעה להגיש כתב אישום כנגד מבצע העבירה, ולעיתים לעשות זאת תוך כדי הגשת בקשה למעצר הנאשם עד תום ההליכים.
3. שלב ריצוי העונש – שלב זה עשוי לבוא לידי ביטוי בענישה צופה פני עתיד, עבודות שירות או מאסר בפועל.

בשלבים שלאחר הגשת אישום קיימת מסגרת שיקומית ציבורית כלשהי, לרוב בהפעלת שירות המבחן, עבור מבצע העבירה. בתוך כך ראוי לציין כי גם בשלב שטרם הגשת האישום, כאשר מדובר באלימות של הורה כלפי ילדיו, עשויה התביעה להציע לו להשתלב בהליך טיפולי בשיתוף שירות המבחן, שתוצאתו תשפיע על החלטתם האם להגיש אישום או לא .

מה היתרון בשיקום במסגרת הליך פלילי בתחום אלימות במשפחה?

כפי שצוין, השיקום מהווה רכיב משמעותי בהליך גזירת העונש ובמצב בו יש בידי הנאשם להצביע על הליך שיקומי מוצלח אותו עבר לאורך ההליך הפלילי, ישנה סבירות ממשית כי הדבר יביא להקלה משמעותית בעונשו. מסיבה זו, מדובר במעין הושטת יד של המחוקק אל עבר מבצעי עבירות, שפירושה מתן הזדמנות לתקן את מעשיהם השליליים, תיקון שיש תמורה בצידו.

השיקום הוא רכיב מפתח בעבירות אלימות במשפחה

שיקום אינה מילת קסם, לא בעבירות פליליות באשר הן ובהתאם גם לא בעבירות של אלימות במשפחה. הליך שיקומי אמיתי שיזכה את האדם שהשתלב בו בהקלה עונשית משמעותית, הוא ככלל הליך ממושך, מורכב ותובעני. מסיבה זו, על מנת לוודא את שילוב מבצע העבירה בשיקום איכותי שייטיב עמו, עליו להיות מלווה בעורך דין פלילי בעל ניסיון בתחום עבירות האלימות במשפחה.