תלונת שווא על איומים – כיצד מתמודדים

"הגרוש איים עלי ברצח" – זו תלונה שנשמעת לא פעם במשטרה במהלך סכסוכי גירושין. במקרים רבים, מדובר בתלונה כוזבת ושקרית אשר נועדה להעליל על הגבר עלילת שווא. כיצד מתמודדים עם תלונת שווא שכזו? באלו צעדים ניתן לנקוט כנגד מגיש תלונת השווא? על כך במאמר שלפניכם.

תופעת תלונות השווא

בכתבה שפורסמה באתר ynet מתואר מקרה בו גבר שהה במעצר לאחר שגרושתו התלוננה במשטרה כי איים לרצוח אותה. כנגד הגבר, תושב נתניה, הוגשו שני כתבי אישום. אלא שבמהלך הדיון שנערך בפני השופטת ביקש נציג מחלקת התביעות של המשטרה לחזור בו משני כתבי האישום, לאחר שהתברר כי תלונותיה של הגרושה הינן תלונות שווא .

למרבה הצער, מקרה זה אינו נדיר. לא מעט פעמים, נשים מגישות תלונת שווא כנגד הבעל/הגרוש בגין איומים או בגין אלימות, מתוך מניע של נקמה על בגידה שאירעה במהלך הנישואין או בתור צעד טקטי במסגרת המאבק על משמורת הילדים.

תלונות שווא בהליכי גירושין פוגעת בראש ובראשונה בילדים

למותר לציין את גודל עוגמת הנפש הנגרמת לגבר כאשר מוגשת נגדו תלונת שווא. אך במקרים רבים לא מדובר רק בפגיעה בו אלא גם בפגיעה בילדיו. כאשר מוגשת תלונה כנגד גבר בגין איומים על אשתו, הוא עלול להיות מורחק ממשפחתו לזמן ממושך, והראשונים שיפגעו מכך הם הילדים.

זאת ועוד, ריבוי תלונת השווא פוגע בנשים שבאמת חוו איומים. חוקרי המשטרה הנחשפים לעוד ועוד תלונות שווא, עלולים לפתח יחס חשדני כלפי תלונותיהן של נשים בהליכי גירושין, דבר העשוי לפגוע ביעילות הטיפול שלהם במקרים בהם באמת ישנה אלימות של הגבר.

הישאר רגוע ופעל בצורה שקולה

כאשר מוגשת כנגדך תביעה בגין איומים, התגובה האינסטינקטיבית היא להאשים בחזרה את מגיש התלונה ולנסות 'להחזיר' לו. בחלק מהמקרים, אנשים ממהרים להגיש תלונת נגד כנגד מי שהתלונן נגדם ולהאשים אותו בהאשמות דומות או חמורות יותר.

אולם זוהי התנהלות שגויה. כאשר עומדת כנגדך תלונה בגין איומים, עליך להתמקד בטיהור שמך ולא בלהגיש תלונות נגד. התנהגות מתלהמת ונקמנית לא תסייע בטיהור שמך, אלא להיפך – עלולה להותיר על השופט רושם כי אתה אדם אלים.

משום כך, הדבר הראשון שעליך לעשות הוא לנשום עמוק ו… להירגע. לאחר שתסדיר נשימה, חשוֹב כיצד ניתן להוכיח למשטרה כי מדובר בתלונת שווא, וּפְּעַל בצורה שקולה ואחראית.

האם ניתן להעמיד לדין את מגיש תלונת השווא?

במידה והצלחת לשכנע את המשטרה כי מדובר בתלונת שווא, עולה השאלה: האם המתלונן יצא מהפרשה בלא כלום או שיינקטו כנגדו צעדים?

התשובה לכך מתחלקת למישור הפלילי ולמישור האזרחי. במישור הפלילי – תלונת שווא מהווה עבירה פלילית המצדיקה, באופן עקרוני, את העמדת המתלונן לדין בגין עבירת מסירת ידיעה כוזבת במשטרה. במישור האזרחי – תלונת שווא, מתוך כוונה להטעות את המשטרה, מצדיקה תביעת פיצויים אזרחית בגין פרסום לשון הרע ובגין עוולת הרשלנות.

עם זאת, חשוב לציין כי ברוב מוחלט של המקרים מגיש תלונת שווא על איומים לא יועמד לדין. זאת בעקבות הנחיה של הפרקליטות שלא להעמיד לדין מתלונן/ת על אלימות או על עבירות מין, למעט מקרים נדירים.

משום כך, אופציית התביעה האזרחית היא האופציה המעשית יותר; תוכל להגיש תביעת פיצויים אזרחית כנגד המתלונן/ת בגין עילת פרסום לשון הרע ובגין עוולת הרשלנות. במידה והתביעה תתקבל, בית המשפט יפסוק פיצויים בגין הנזקים השונים שנגרמו לתובע, הן נזקים כלכליים והן נזקים נפשיים – לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש.