אלימות מילולית במשפחה

אלימות מילולית במשפחה, לא תיחשב תמיד למקרה של התעללות בחיק המשפחה, וזאת למרות העובדה, כי הפגיעה הנפשית של בן משפחה אשר עבר התעללות נפשית או רגשית, יכולה להיות חמורה יותר מאשר מי שעבר פגיעה פיזית. עם כן, מהי אלימות מילולית במשפחה?

חשיבותן של מילים….. על אלימות מילולית במשפחה

ישנו משפט מוכר…."מוות וחיים ביד הלשון" (משלי יח') – אך השאלה היא עד כמה חזקה כוחה של מילה?

מילים מבטאות את מחשבותיו של אדם, את הרגשותיו ואת מעשיו ומכאן שמילה היא בעלת כוח רב, ויכולה להיות לה עוצמה חזקה והשפעה הרסנית- על כן, אדם לא תמיד מודע לכוחה של מילה אותה הוא אומר לאחר, ולא מודע לפגיעה הרבה לה היא יכולה לגרום.

הפגיעה של שימוש במילה, הוא בעיקר רגשי. אין פצעים או חבלות על הגוף, ולא תמיד אפשר לראות את הפגיעה הזאת כאשר מסתכלים מן הצד. אך אין זה אומר שפגיעתה של מילה חמור פחות מפגיעתה של בעיטה או סטירה.

אלימות מילולית במשפחה היא מצב מורכב מאוד ביחסים בתוך משפחה: מצד אחד ישנו מצב של מתח, כעס ועוינות , אך מנגד ישנה משיכה ואהבה לבן המשפחה האחר.

אלימות במשפחה יכולה להגיע למצב של אלימות פיזית קשה ואף גרימת נכות או מוות – אך אלימות במשפחה כוללת גם אלימות מילולית במשפחה. שימוש במילים בצורה מכאיבה שיכולה להביא למצב נפשי קשה ולפגיעה באדם אחר, לעיתים קשה יותר מאלימות פיזית.

אלימות מילולית במשפחה = תקיפה פיזית

אלימות מילולית במשפחה זהה מבחינת הפגיעה שלה לאלימות פיזית.

התעללות פיזית כוללת אלימות, הכאות, דחיפות, סטירות, גרימת חבלות, שימוש בנשק ועוד. כמו כן התעללות רגשית כוללת גרימת נזקים ליכולת החשיבה והתפקוד היומיומי מבחינה נפשית.

אלימות מילולית במשפחה גורמת לקרבן להגיש פחד והשפלה לעיתים אף לצמיתות. אלימות מילולית במשפחה יכולה לבוא לידי ביטוי תוך שימוש בשמות גנאי, קללות, השפלות, הפחדה, הפגנת קנאה באופן קיצוני, מניעת מפגשים חברתיים ועוד.

ריפוי של תוצאות פיזיות הן "קלות" לריפוי. לרוב יימצא פתרון רפואי אשר יוכל להקהות את כוחה של מכה. אך אלימות מילולית במשפחה גורמת ל"פצעים פנימיים", פצע של הנפש. ילד או אישה אשר חיו כל חייהם בתוך תא משפחתי בו שררה אלימות קשה, ולאו דווקא פיזית, יסבלו מפגיעה עמוקה, ויאלצו לעבור טיפולים פסיכולוגים או פסיכיאטרים כדי לרפא את נפשם.

אלימות מילולית במשפחה – בשביל מה להישאר?

נשים נוטות להישאר במסגרת המשפחתית גם במקרים של אלימות מילולית במשפחה. מערכות יחסים שכאלו הופכות תלותיות ביותר, כך שהאישה, מאמינה שאינה יכולה להסתדר ללא בן זוגה בכדי שלא "תאבד שליטה" על המצב.

אישה מבינה שבכדי לעזוב את בן זוגה, את הבית ובכדי להפסיק אלימות מילולית במשפחה, היא צריכה לדאוג לעצמה ולילדיה:

א. על האישה לדאוג למקום בו תוכל להתגורר על ילדיה הרחק מהאלימות של בן זוגה.

ב. על האישה לדאוג ליכולת להתפרנס.

ג. על האישה לדאוג לסידור לילדים – חינוך, תעסוקה.

לעיתים, אישה תשכנע את עצמה כי אלימות מילולית במשפחה, היא לא באמת אלימות, אלא צורת התייחסות של בן זוגה אליה ואל ילדיה, באופן מחמיר יותר מאשר אחרים. אישה הסובלת מאלימות מילולית תגן על בן זוגה, למרות ההתעללות ממנה היא סובלת, ולו בשל לשמור על התא המשפחתי השלם, לכאורה. כל זאת מבלי שהיא מודעת לנזקים הנפשיים והרגשיים ממנה סובלים היא ובני משפחתה האחרים.