סעיפים חשובים בחוק למניעת אלימות במשפחה

החוק למניעת אלימות במשפחה נחקק בתגובה על מכת האלימות במשפחה שפשטה במדינה (או לפחות בגלל שהמודעות לה עלתה). 

מאמר זה יסקור סעיפים חשובים בחוק, שיבהירו את מטרתו ופועלו. במהלך המאמר, יהיה אפשר לראות כי החוק נועד להגן על בן המשפחה אשר סובל מאלימות (כולל התעללות בילדים), באמצעות הרחקת הצד האלים מהבית.

סעיף 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה (צו הגנה):

זה הסעיף החשוב ביותר בחוק, והוא לב ליבו של החוק. סעיף 2 מאפשר לבית המשפט ("בית המשפט רשאי") לתת צו הקובע איסורים שונים על הצד האלים:

1. איסור להיכנס לדירה או איסור להימצא במרחק מסוים ממנה.
2. איסור הטרדת בן המשפחה.
3. איסור להקשות על שימוש בנכס המשמש כדין את בן המשפחה הסובל מהאלימות.
4. בדיון לגבי החוק למניעת אלימות במשפחה, ניתן גם לתת צו מכוח חוק איסור הטרדה מאיימת. חוק איסור הטרדה מאיימת מאפשר לתת צו המונע הטרדה, איום, בילוש, יצירת קשר או נשיאת נשק. חוק זה גם מאפשר איסור הימצאות במרחק מסוים מדירת המגורים, מהרכב, ממקום העבודה, ממקום הלימודים או ממקום קבוע אחר של הנפגע.

אחת מן הדרכים להבטיח את קיום הצו היא נתינת ערובה לקיומו ולהתנהגות טובה. לכן הצו יכול להכיל גם דרישה לערובה.

אם בן המשפחה הנפגע הוא קטין (כלומר, יש התעללות בילדים), ניתן לתת הוראות שונות בדבר תסקירים שיוכנו על ידי פקיד סעד. מטרה אחת של התסקירים היא לבדוק האם ניתן לשמור על קשר בין הקטין לבין האחראי עליו, בין אם האחראי פגע בקטין או בבן משפחה אחר.

סעיפים 2ב-2ג לחוק למניעת אלימות במשפחה (נשיאת נשק):

החוק למניעת אלימות במשפחה, על מנת שלא תהיה הסלמת במצב של אלימות במשפחה, נותן לבית המשפט כוח גם לאסור על החזקת נשק. נקודת המוצא של החוק היא שאם ניתן צו הגנה, יש לתת צו האוסר על נשיאת נשק, ויש לתפוס את הנשק של הצד האלים באופן מיידי.

אך אפשר להתיר לו להמשיך ולשאת את הנשק, בהתקיים כל התנאים הבאים:

• אם צו הגנה שניתן לא כולל איסור על כניסה לדירה שבה מתגורר בן המשפחה הנפגע (כלומר, מדובר במקרים לא חמורים במיוחד).
• אם בהמשך נשיאת הנשק לא תהיה סכנה לשלומו של בן המשפחה הנפגע.
• אם יש לצד האלים צורך בנשק לשם הגנה עצמית או לשם עבודתו.

סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה (בקשה למתן הצו והתנאים לנתינתו):

מי שיכול לבקש מבית המשפט צו הגנה הם בן משפחה (כל בן משפחה), היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או פקיד סעד.

מתי בית המשפט רשאי לתת את הצו? אם אחד מהתנאים הללו מתקיים:

1. הצד האלים נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין.
2. התנהגותו של הצד האלים נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.
3. הצד האלים התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או שלא נתן לו לנהל את חייו באופן סביר. גם אלימות מילולית במשפחה נכנסת לתנאי זה.

סעיף 3א לחוק למניעת אלימות במשפחה (כאשר קטין אלים):

אם הצד האלים הוא קטין, יש סתירה רבה יותר בין טובת הקטין לבין טובת בן המשפחה הנפגע. החוק למניעת אלימות במשפחה בחר למצוא איזון באופן הבא:

ראשית, הצדדים ינסו למצוא הסכמה בעזרתה של יחידת הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה. אם הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה, בית המשפט יכול לתת צו הגנה, אך לפני שהוא נותן צו הגנה מפני הקטין, צריך: (א) לשקול את נסיבות העניין. (ב) לשקול את טובת הקטין. (ג) לתת לקטין הזדמנות להשמיע את עמדתו. (ד) קיבל תסקיר מפקיד סעד. (ה) נמצא סידור חוץ-ביתי לקטין.

כאשר מדובר בקטין שהוא אלים, אנו רואים אמצעי ביטחון רבים (אולי רבים מדי) כנגד פגיעה בטובת הקטין.

סעיף 5 לחוק למניעת אלימות במשפחה (תקופת הצו):

תקופת הצו היא 3 חודשים, כשר ניתן להאריכה עד מקסימום שנה. האיסור על נשיאת נשק יכול להיות ארוך יותר.

סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה (פניית סרק):

אם בית המשפט דחה את הבקשה למתן הצו ואם הוא קבע שהבקשה קנטרנית, הוא יכול לחייב את המבקש בהוצאות.

מהי בקשה קנטרנית? כנראה בקשה שהוגשה שלא בתום לב – שהמבקש ידע שהיא שקרית, שמטרתה לפגוע בצד האחר או להשיג איזשהו יתרון עליו (למשל במהלך משפט גירושין).

סעיפים חשובים בחוק למניעת אלימות במשפחה – סיכום:

במאמר זה ראינו את האמצעים שבהם החוק למניעת אלימות במשפחה נוקט על מנת להגן על בן המשפחה שנפגע. בן המשפחה יכול להיפגע מאלימות פיזית או בשל אלימות מילולית במשפחה. האמצעי העיקרי הוא הרחקת הצד האלים מבן המשפחה שנפגע.