התמודדות בתי המשפט עם אלימות כלפי ילדים

אלימות במשפחה, ובתוכה התעללות בילדים, היא תופעה רחבת היקף וחמורה ביותר. מאמר זה יסביר, בין היתר, כיצד בתי המשפט מתמודדים עם תופעה זו.

תופעה קשה: אלימות במשפחה

בטרם ההתמקדות באלימות כלפי ילדים, יש להתייחס לאלימות במשפחה ככלל. כאמור, מלבד העובדה שאלימות במשפחה היא תופעה חמורה כשלעצמה, מדובר גם בתופעה שכיחה ורחבת היקף.

למשל, סוג שכיח של אלימות במשפחה, בנוסף לאלימות כלפי ילדים, הוא אלימות כלפי נשים, מצד בן זוגן. מדובר בסוג אלימות שמגיע, לפעמים, עד למעשי רצח. לא פחות מ-48 נשים נרצחו על ידי בן זוגן, או בן זוגן לשעבר, בין השנים 2020-2016.

תופעה זו אינה רק רחבת היקף, אלא אפילו ניתן לומר שהיא עולה בשכיחותה מעת לעת. למשל, בשנה הראשונה למגפת הקורונה, שאילצה את תושבי ישראל (ואת רוב אוכלוסיית העולם כולו) להישאר בבתיהם למשך זמן רב יותר מאשר בעבר, נרשמה עלייה של 12% במספר התיקים שנפתחו במשטרה עקב אלימות כלפי נשים מצד בן זוגן/בן זוגן לשעבר.

במספר מקרי האלימות בין בני זוג מכל מין שהוא (כלומר, כולל מקרים שבהם האישה היא הנוהגת באלימות והגבר הוא הקורבן), נרשמה עלייה של יותר מ-300%.

סוגי אלימות כלפי ילדים במשפחה

כאמור, מלבד אלימות בין בני זוג, גם התעללות בילדים הוא סוג שכיח של אלימות במשפחה. לאלימות כלפי ילדים, וכן לאלימות באופן כללי, יש מספר סוגים:

• אלימות פיזית: הכאת הילדים ו/או בעיטה בהם, מתוך כוונה לגרום להם לפגיעה פיזית. ישנם מקרי אלימות פיזית שאף חמורים יותר, המלווים בשימוש באמצעי עזר למיניהם, כמו סכין – במטרה לדקור.
• אלימות מינית: נחשבת לסוג של אלימות פיזית, אך ראוי להתייחס בנפרד לסוג זה של אלימות. אלימות מינית מופעלת בעיקר מצד הגברים במשפחה כלפי ילדות במשפחה, והיא יכולה להתבטא החל מצביטות או נגיעות באיברים אינטימיים וכלה בכפייה לקיים יחסי מין, קרי אונס.
• אלימות מילולית: לרוב מופעלת בצעקות, וכוללת השפלות, קריאה בשמות גנאי וקללות. לאלימות מילולית המופעלת כלפי ילדים, יכולה להיות השפעה חמורה במיוחד, שכן ביטחונם העצמי של ילדים שחווים השפלות, שבאות לידי ביטוי באמצעות אמירות כמו "אתה אפס", "לא ייצא ממך כלום" וכדומה – יכול להיפגע באופן משמעותי עקב כך, באופן שגורם לאותם ילדים לחשוב שהם אכן "אפסים" ושבאמת "לא ייצא מהם כלום".
• הזנחה: כאשר צרכיהם הבסיסיים של הילדים, כמו לבוש ומזון, וכן צרכים נפשיים ורגשיים – אינם מסופקים להם כראוי.

ענישה במקרים של אלימות כלפי ילדים

בית המשפט יכול להעניק צו זמני המורה להרחיק אדם מבן משפחתו שהיווה עבורו קורבן לאלימות, בין אם הקורבן הוא ילד ובין אם לאו. זאת, הודות לחוק למניעת אלימות במשפחה, שחוקקה הכנסת.

בית המשפט, והן המחוקק, מתייחסים לילדים כאל מעין "חסרי ישע", כלומר אנשים שאינם אחראים על עצמם, לפחות לא בשלב הנוכחי של חייהם, ולכן נוטה בית המשפט להטיל עונשים חמורים ביותר במקרים של אלימות כלפי ילדים, בין אם האלימות מופעלת/הופעלה על ידי בן משפחה ובין אם לאו.

בנוסף, החוק למניעת אלימות במשפחה בישראל, ובמדינות רבות אחרות, מחייב לדווח לרשויות על מקרי התעללות בילדים. חובה זו חלה על כל אדם שיש לו חשד סביר שבוצעה עבירת התעללות בילדים (או בחסרי ישע), ואם הוא לא עושה כן – דינו מאסר בפועל למשך שלושה חודשים.